בנייה ישנה ותשתיות מורכבות
חלק ניכר מהבניינים בלוד הם בנייני רכבת ישנים משנות ה-50 וה-60, עם קירות בטון עבים ותשתיות חשמל ותקשורת מיושנות. לעיתים קרובות אין צנרת ייעודית לכבלים, ולכן יש צורך בקידוחים ותעלות חדשות. הקירות עבים מאוד, מה שמקשה על העברת כבלים ודורש מקדחים חזקים. התקנת מצלמות בבניינים אלו דורשת תכנון מוקדם ובדיקה של נקודות כניסה אפשריות, כמו גם תיאום עם ועד הבית כדי למנוע נזק לרכוש המשותף.
שכונות חדשות ובתים פרטיים
בשכונות החדשות של לוד, כמו שכונת גני אביב, יש בתים צמודי קרקע ווילות מודרניות, לרוב עם גגות רעפים וחצרות. כאן הבעיה העיקרית היא כיסוי מלא של כל שטח הנכס, כולל חצר אחורית, כניסה לרכב ופתחים עיוורים. בעלי הבתים מרבים לבקש מצלמות עם רזולוציה גבוהה וראיית לילה טובה, כדי לפקח על הילדים והרכבים. ההתקנה פשוטה יותר מאשר בבניינים ישנים, אך דורשת התחשבות באסתטיקה של הבית ובשילוב המצלמות עם מערכות חכמות קיימות.
בניינים משותפים וההחלטה של הדיירים
בבניין משותף המצלמות מותקנות ברכוש המשותף — כניסה, חדר מדרגות, חניון — וזו לא החלטה של דייר בודד. צריך החלטה מסודרת של בעלי הדירות, וכדאי לתעד אותה בפרוטוקול לפני שמתחילים, כי היא זו שמסדירה גם מי משלם וגם מה קורה כשדייר מתנגד. בפועל, מה שמסיר את רוב ההתנגדויות הוא לא שכנוע אלא הגדרה: אילו אזורים מצולמים, אילו לא, כמה זמן נשמרות ההקלטות ומי רשאי לצפות בהן. מצלמות שמכוונות לדלתות של דירות או לחלונות הן בדיוק מה שהופך התקנה לסכסוך, וקל להימנע מזה בשלב התכנון. בבניינים ותיקים בלוד כדאי גם לבדוק מראש איפה אפשר להעביר כבילה, כי הקירות עבים ואין תמיד צנרת קיימת.